שבאלרי

כרם ׳שבאלרי׳ הוא הכרם הצמוד ממש אל היקב, ממש באמצע המדרון, במקום אידיאלי מבחינת גיוון הקרקע – חול וחלוקים המעניקים עידון ותת-הקרקע של הטופו הצהוב הידוע, המנפק ליין עומק וחוסן. כשתכירו את יינות היקב, תגלו שבין Peu Muleau  ו-Dyptique הקלילים והאווריריים לבין ה-Bussardières ו-Grand Mont המונומנטליים, יינות ׳שבאלרי׳ ו׳ברטש׳ מעניקים את חלון השתייה הרחב יותר, שכן הוא מוכן לשתייה מהר יותר מאלו האחרונים אבל מאידך, יש בו יותר נפח מאשר בדיפטיק למשל הקליל והדק. שבאלרי עתיר פרי אדום, עם גוונים ירקרקים אציליים המהווים את חתימת הזן. זהו יין שאינו בא בכוח אלא גדל בשקט בשקט עד שהוא לוכד את תשומת הלב בטוהר הביטוי שלו. בגין החמיצות הטובה והרעננה שלו הוא יתאים באופן נפלא למנות של בשרים לבנים כמו עגל או עופות חופש ברוטיסרי. ברוכים הבאים לעולם הקסום של הקברנה פרנק. 

על היקב:

על דומיין דה לה שבאלרי, יקב ששוכן באפלסיון (אזור יין מוגדר ומוגן) בורגיי, (Bourgueil) בעמק הלואר שבצרפת, אנחנו אוהבים להגיד שכשמו כן הוא. כי 'אבירות' היא בדיוק המילה שהייתם מחפשים אם הייתם מגיעים לכפר רסטינייה. 'בית האבירים' שבאלרי, שהוקם לפני 400 שנים, מעבד היום 380 דונם של כרמים אורגניים וביו-דינמיים בהם גדלים ענבי קברנה פרנק. הגפנים, בנות 30 עד 70 שנים, נטועות בחלקות מובחנות, בגבהים שונים, על פני הגבעות ונהנות מחשיפה דרומית מופתית נוכח הנהר המלכותי של צרפת.

אחד המאפיינים של הטרואר של עמק הלואר הוא האופן שבו הנהר חתר בשכבות הקרקע המרובדות, השאיר אותן חשופות, מחולקות לרצועות שמתחלפות עם העלייה מהנהר לכיוון ראש הגבעות. הכרמים שמטפסים מהנהר בגבהים השונים מספקים לדומיין דה לה שבאלרי את האפשרות הנדירה להתמחות בביטויים עדינים ומלאי ניואנסים של קברנה פרנק שנטוע על קרקעות שונות בתכלית אחת מן השנייה. כתוצאה מכך ניתן לטעום יינות נהדרים ממספר חלקות ולנסות למצוא ביין את ההבדלים הטיפוסיים של כל קרקע וקרקע.

קרוב לנהר, האדמה היא אדמת סחף חולית ואוורירית, המפיקה בדרך כלל יינות קלילים ודקים יותר. עם עלייה בשיפוע המדרון, מגיעות שכבות בהן שקעה חרסית והיינות מתחילים לקבל מעט יותר גוף, רבדים ועומק. בכפר השכן ישנם כמה אזורים גבוהים על דופן ההר בו נמצא מסלע גירני המעניק את השילוב הקלאסי של גיר וחרסית ובו נקבל לעתים קרובות את היינות מאריכי הימים ביותר כמו הגראן מונט למשל. לקראת חלקו העליון של המדרון, ממש רגע לפני שנחשף היער שמעל, נגלה אדמה לבנה, חווארית ורכה, הקרויה טופו. בשכבה אחידה זו חפורים מרתפי היקב. מחצבות קדומות של לבנים, מהן בנו את בתי הכפר, הפכו למבוך של חללים חסרי גיל וזמן. החדרים מתחברים למין קתדרלה תת קרקעית קסומה בעלת טמפרטורה אידיאלית, 11-12 מעלות, והלחות אף היא תואמת בדיוק את צרכי ההבגרה וההתיישנות של היין.

״כילדים רכבנו את הקילומטרים של המרתפים באופניים, כך גדלנו״ מספרים האחים עמנואל ולורי. ״אבא שלנו לימד אותנו שליין יש ערך רק אם שותים אותו יחד, וכשהוא נפטר ב-2014 החלטנו להמשיך במקומו״. עמנואל היה מהנדס ולורי, שהצטרפה ב-2018, למדה היסטוריה מודרנית. מן הסתם, עם צוות שכזה הייננות של שבאלרי אינה תוצר של תעודות והשכלה גבוהה ביין, אלא שהיא נובעת מהיכרות ארוכת דורות של בני המשפחה עם חלקות הכרמים, ומהאזנה לגפן, לחביות וליין. זוהי מלאכה כנה ואינסטינקטיבית, חפה מרעיונות מאולצים, שלא מנסה להגיע לתוצאה מסוימת או לבנות את היין. התוצאה היא יינות אמיתיים, אותנטיים ומלאי חיות שזוכים לשבחי המבקרים.